בשער זה תוכלו למצוא חומרים משני סוגים: מנהגים הקשורים לקריאת המגילה בכלל, ובתנועה ליהדות מתקדמת בפרט, וכן מסכתות חג שונות, המאפשרות לציין את פורים בבית, עם חברים או במסגרות קהילתיות שונות.
חזרה על פסוקים במגילה
במהלך קריאת המגילה נוהגים לקרוא בקול רם, לשם הדגשה, ארבעה פסוקים מן המגילה המכונים פסוקי גאולה, כלומר: הקורא או הקוראת מפסיקים לפני כל אחד מהם כדי לתת לציבור שהות לקרוא אותו בקול, ולאחר מכן חוזרים גם הם על הפסוק (כדי להוציא את הקהל ידי חובת שמיעת הקריאה).
שלושה מן הפסוקים הללו עוסקים במרדכי, ואחד – בכלל ישראל. קבוצת התפילה של הנשים בירוחם הנהיגה בתש"ס להוסיף קריאה של שלושה פסוקים נוספים, לכבודה של אסתר, כהשלמה לפסוקים העוסקים במרדכי. להמשך לחצו כאן...
הגדה ל... - קידוש ל... - זמירות ל... - רב של ... פורים
פורים הוא חג של "ונהפוך הוא", יום בו רבים מן המעשים נעשים בצורה הפוכה מהמקובל בשאר הימים. מקורו של המנהג הוא כמובן במגילת אסתר בה נאמר: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם: (אסתר ט', 1).
המסורת היהודית הוליכה את הביטוי 'ונהפוך הוא' לכיוונים שונים ומשונים. ראשיתו של המנהג להתחפש בפורים - בימי הביניים, אז נהגו ללבוש בפורים את הבגדים כשהם הפוכים בכל וריאציה אפשרית, ואפילו לבוש איש על אישה וההפך, זאת בניגוד לנאמר בתורה. מנהג זה השתכלל, כמובן, עד לתחפושות כפי שאנחנו מכירים אותן היום.
בימי הביניים המאוחרים אנו פוגשים טכסטים לפורים ש"התחפשו" לטכסטים מהמשנה ומהתלמוד, נכתבו במתכונת דומה, ומטרתם צחוק ועליזות לעוסקים תדיר בלימוד בישיבות. שם אנו פוגשים גם את תפקיד ה'רב של פורים' שגם הוא מינוי שכל כוונתו צחוק ושמחה. יש שרבני פורים נבחרו מבין תלמידי הישיבה המובחרים, אשר נשאו דרשות עיוניות ושזרו בתוכן נושאים מצחיקים, ויש שנבחרו תלמידים שכל כוונתם היתה לצחוק וללעוג לממסד הישיבה, מה שלא ניתן היה לעשות בשאר ימות השנה.
הטקסטים הידועים בשם 'הגדה של פורים', 'זמירות של פורים' ו'קידוש לפורים' מבוססים, כמובן, על טכסטים קיימים, שעובדו לכבוד החג. במשתה פורים, בתחילתו, יברך אחד המסובים ברכת "בורא פרי הגפן" ולאחריה יברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ". לאחר הברכות תתחיל הארוחה – יתחיל המשתה. אך ברכות אילו נאמרות בכל יום ובכל משתה ולכן נכתבו טכסטים שונים של קידוש היתולי לפורים, כאשר המוטיבים המרכזיים כוללים את שני השיכורים הידועים ביותר מהמיתולוגיה היהודית: נוח ולוט
.
היות ולאחר סעודה רגילה מזמרים המסובים זמירות, נוצרו שירים וזמירות המבוססים על זמירות השבת בשיבוש מכוון. כך נוצרו גם טכסטים של "הגדה לפורים" המבוססים על המבנה והיחידות השונות של ההגדה לפסח בשינוי ושיבוש אשר יתאימו לחג הפורים ולמצב הרוח שלו. משפחה או חבורה המעוניינת לשבת יחד ביום הפורים יכולה להשתמש בטכסטים כאלו כדי להרבות ולהגדיל שמחה וצחוק ביום הזה.
הרב יהורם מזור
משתה פורים הגדול
מסכת זו כוללת הבדלה, וארבע מערכות וכוסות: בין איש לאישה ומלכה חדשה; המזימות – אפלות, והזהויות – מתגלות; המלך לא נרדם ומרדכי מקודם; ועל היפוך ושמחות, ואיחוד הכוחות. המסכת כוללת קטעי קריאה ושירה. אורכו של המשתה כשעה וחצי. עריכה: הרבה גליה סדן. להורדת הקובץ לחצו כאן
ליל סדר שיכורים
מסכת חג המבוססת על המבנה של הגדת הפסח, בשינויים רבים ובמצב רוח מרומם. אורכה של האגדה – כ45 דק', מתאימה למבוגרים. עריכה: הרב יהורם מזור. להורדת הקובץ לחצו כאן
מסכת פורים בשבעה שערים
מסכת פורים בשבעה שערים – המן, מרדכי, ושתי, אסתר, השמחה והצחוק, השֵׁכַר והשירה. המסכת כוללת קטעי קריאה רבים – מן המסורת, ומהיצירה העברית וכן שירים רבים. אורך המסכת במלואה – כשלוש שעות. ניתן לקרוא מן המסכת בדילוגים. עריכה: הרב מאיה לייבוביץ' והרב דוד אריאל-יואל. להורדת הקובץ הסרוק לחצו כאן
