שלום לכולם, היום הוא יום חג לכולנו. חברי התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואוהדיה – מקרוב ומרחוק – מיהל ולוטן בדרום ועד כרמיאל, הר חלוץ ונהריה בצפון התכנסנו ובאנו לוועידה הדו-שנתית של התנועה, ומי שמשתתף לראשונה, ולא היה נוכח עדיין בתפילת ערבית בערב שבת בה משתתפים אלף איש ויותר על הדשא של שפיים אל מול הים, לא ראה תפילת ערבית מימיו!
הועידה הדו-שנתית היא לא רק יום חג; היא גם הזדמנות להתבונן לאחור ולראות מה השגנו, היכן התקדמנו והיכן נכשלנו בשנתיים האחרונות – ולהתבונן קדימה - לאן מועדות פנינו וכיצד נתמודד עם האתגרים הקשים העומדים בפנינו.
התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ניצבת מול אתגרים קשים – אתגרים מבית ואתגרים מבחוץ. מבית היו השנתיים האחרונות שנים של הישגים משמעותיים, למרות האילוצים התקציביים הקשים שאנו מתמודדים עמם. יקצר המצע מלציין את ההתפתחויות החשובות האחרות בשנתיים שחלפו – אנו חוגגים היום את קבלתן של שתי קהילות חדשות לתנועה: קהילת "שירת הים-כרמל", בחיפה וקהילת "השחר" באבן יהודה, כמה קהילות נוספות, בגדרה ובמקומות אחרים נמצאות בתהליכי הקמה; אנו מפתחים דגמים חדשים של קהילות בקיבוצים ובמועצות אזוריות כמו חבל הבשור והערבה הדרומית; התפתחותה המואצת של המכינה הקדם צבאית ביפו נמשכת ואנו נערכים לקראת בניית בית הקבע שלה; מספר הרבנים המוסמכים על ידי התכנית הישראלית של ההיברו יוניון קולג' גדל והולך, וזו הפעם הראשונה שאנו נתקלים במצב בו מתחיל להיווצר מחסור ברבנים; וכמובן הנראות הציבורית וההשפעה החשובה של המרכז לפלורליזם יהודי במרחב השיח הישראלי והיהודי.
עם כל אלה, אל לנו להתעלם מהאתגרים העומדים בפנינו – האילוצים התקציביים הקשים עמם אנו נאלצים להתמודד מעיקים עלינו מאד. אי לכך בעקבות החלטת ההנהלה הוקם במטה התנועה אגף לגיוס משאבים עצמאי – בארץ ובחו"ל, והוא הולך ומתארגן. מדובר בתהליך שמטבעו יארך זמן רב, אך אנו חייבים להתחיל בו. שוב לא נוכל להיות סמוכים על שולחנם של אחרים, המתקשים יותר ויותר, חרף רצונם הטוב, לעמוד בהתחייבויותיהם כלפינו.
עם כל אלה, אסור לנו להסתגר בד- אמות של בעיותינו הפנימיות. עתידה של התנועה שלנו מותנה במילוי מחויבויותיה האזרחיות. החברה הישראלית המקוטבת בין חילון גובר והולך – מחד – לבין תהליכי התחרדות מואצים בחלק מהציבור – מאידך - מעמידים בפנינו אולי את האתגר הגדול מכולם: כיצד נשכיל להתמודד עם הלחצים האורתודוקסיים הקיצוניים, והשפעתם הפוליטית, המציגים גרסה של יהדות – לאומנית, מסתגרת ואנטי-דמוקרטית - שלעולם לא תוכל להיות מקובלת עלינו – ועל רובו הגדול של הציבור בכלל. המאבק בשאלת הגיור בו אנו משמשים חוד החנית של הארגונים הפלורליסטיים מהווה דוגמה ראויה להתמודדות כזו על דמותה היהודית הפלורליסטית והדמוקרטית של ישראל. מאידך, האתגר הגדול מכולם: כיצד נוכל לסלול מסילות לליבו של ציבור חילוני גדול, העובר תהליכי ישראליזציה מרחיקי לכת, המתרוקנים והולכים ממרכיביהם היהודיים, הוא מזהה בטעות יהדות עם אורתודוכסיה קיצונית, והדבר מעורר בו רתיעה מובנת. עלינו למצוא נתיבות ללבו של ציבור זה, לחבב עליו את דרכינו ולשכנע אותו שבתוכנו יוכל למצוא את ביתו היהודי. לשם כך עלינו לפתח את מערכות החינוך שלנו, להרחיב את פעילותינו במערכת החינוך הממלכתית, את הנראות הציבורית שלנו, להקים קהילות נוספות ברחבי הארץ. על קהילותינו לשכלל את דרכי הפניה שלהן לציבור היעד שלעיתים אפילו אינו מודע עד כמה חסרים לו המרכיבים היהודיים בחייו, ועד כמה חסרה לו מסגרת קהילתית בתקופה זו של אינדיבידואליזם והפרטה דוהרת, עד כמה אנחנו חסרים לו. אנחנו האלטרנטיבה היהודית, איתנו התשובה, והדרך עוד רבה.
וכמה מילים אישיות: אני מסיים בזאת ארבע שנים מרתקות כיו"ר התנועה וכעשר שנים של פעילות בהנהלת התנועה. זכיתי בחוויה מעצימה ובהיכרות עם אנשים מצוינים – בצוות המקצועי ובקרב המתנדבים. אני מבקש להודות מקרב לב לחברות ולחברים עמם עברתי כברת דרך זו לאחל להנהלת התנועה החדשה שתיבחר בקרוב הרבה הצלחה, ולהתראות!
