ועידת התנועה היא מפגש חברים שאמור לתת השראה לשנה שלמה למנהיגי הקהילות ולאנשים המקצועיים הפועלים בתוכה ולי נפל הכבוד הגדול להציג דיאלוג מסוג אחר .הרב זמר הקים מפעל המעודד רבנים לכתוב הלכות חדשות - הלכות שפויות.
בשנה שעברה קיבלתי פרס עבור העבודה שלי "שאילה ותשובה בעניין עלייתם של נערים אוטיסטים ובעלי תסמונת אספרגר כבני ובנות מצווה" בבתי-הכנסת של התנועה ליהדות מתקדמת עולים לתורה כבני מצווה לא מעט ילדים המוגדרים כבעלי תכונות של אוטיזם או של אספרגר. חלק מהורי הילדים הגיעו אל בתי- הכנסת של התנועה שלנו לאחר שלא התקבלו בבתי-כנסת אורתודוקסים מסוימים בטענה שהנערים הללו הם מוגדרים כשוטים ולכן אינם יכולים לעלות לתורה כבני מצווה. בבתי-הכנסת שלנו, לעומת זאת, אנו נוהגים להעלות את הילדים והילדות הללו לתורה בטקס בר או בת מצווה ששווה באופיו ובמהותו לטקס של כל ילד אחר. התורה לא מכירה כלל בקטגוריה של השוטה, כל ההגבלות אליהן נתון השוטה באות מדרבנן בלבד. המשנה פוטרת את השוטה משורה של מצוות מוגדרות מתוך שיקול שבמקרים אלו לא ברור אם השוטה הוא "בר דעת." יחד עם הפטור אנו לומדים כלל ש "כל מי שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן"
הפטורים הללו לשוטה נועדו להגן עליו ולא לאסור עליו קיום המצוות, איסור שבעצם מרחיק את המשפחות הללו ממעגלי החיים היהודיים . אני רואה בעלי תסמונת אספרגר כברי דעת למצוות מסוימות . אני גם מסביר בעבודה איך ניתן לראות שנער אוטיסט לא נכנס להגדרות של התוספתא והגמרא של שוטה כלל.
לדעתי הרחקת של אוטיסטים ובעלי תסמונת אספרגר מחלק מבתי הכנסת האורתודוקסים נובעת יותר מכל מההתחרדות של החברה. זהו רק פן אחד של חוסר הסובלנות לאדם השונה והאחר, לא רק לשונה בדעותיו אלא אף בתכונותיו. משה זמר מדבר על יהדות שפויה שהיא פלורליסטית ומקבלת את השונה,הלכה אשר אינה מפלה לרעה.
אני גאה בעבודה שלי, אני אסיר תודה על הפרס ואני לומד שיעור חשוב על האחריות שלנו לכתוב. הפעולה הזאת הייתה לי למשמעותית מאוד כי את המעשים התנועה כבר עשתה בפועל גם בבית- הכנסת "בית דניאל" בו אני נוהג להכין ילדים בעלי התיסמונת למצוות וגם ברעננה בקהילת "רענן", שם אני מעלה ילדים לתורה אשר לוקים בתיסמונת ומקבל עם הקהילה את השבת והחגים עם חוסי "בית פרי" ו"בית חלומי".
הדיאלוג הזה שאנו מקיימים כאן הוא חשוב מאוד והדיאלוג הכתוב הוא הכרחי, אני שמח שהרב זמר מעודד את הנקודה הזאת. אנחנו תנועה שעובדת בשטח כל הזמן הלכה למעשה. התקציבים הולכים לפעילים מכל הסוגים ליצר כל רגע חוויות וגם להקים מפעלי חיים של אנשים נושמים. אני מרגיש שהגיעה הרגע שצריך לחרוט את ההלכות השפויות בכתב. ההלכה בכתב היא שתייצג אותנו מול התנועות השונות, היא זאת שתהפוך אותנו לגוף רציני המתעד את עצמו. הכתיבה תאפשר לתת לכולנו בסיס לדיון ולויכוח מדיני ומקור לגשת אליו ולדון .
הרב זמר הקדיש את חייו לכתיבה ולימד אותנו את החשיבות של ההלכה הכתובה אני מודה לך שהראית לי את הדרך והיית עבורי להשראה .
