בשער זה תוכלו למצוא חומרים משני סוגים: מנהגים הקשורים לקריאת המגילה בכלל, ובתנועה ליהדות מתקדמת בפרט, וכן מסכתות חג שונות, המאפשרות לציין את פורים בבית, עם חברים או במסגרות קהילתיות שונות.
הגדה ל... - קידוש ל... - זמירות ל... - רב של ... פורים
הרב יהורם מזור
פורים הוא חג של "ונהפוך הוא", יום בו רבים מן המעשים נעשים בצורה הפוכה מהמקובל בשאר הימים. מקורו של המנהג הוא כמובן במגילת אסתר בה נאמר: וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשׂנְאֵיהֶם: (אסתר ט', 1).
המסורת היהודית הוליכה את הביטוי 'ונהפוך הוא' לכיוונים שונים ומשונים. ראשיתו של המנהג להתחפש בפורים - בימי הביניים, אז נהגו ללבוש בפורים את הבגדים כשהם הפוכים בכל וריאציה אפשרית, ואפילו לבוש איש על אישה וההפך, זאת בניגוד לנאמר בתורה. מנהג זה השתכלל, כמובן, עד לתחפושות כפי שאנחנו מכירים אותן היום.
בימי הביניים המאוחרים אנו פוגשים טכסטים לפורים ש"התחפשו" לטכסטים מהמשנה ומהתלמוד, נכתבו במתכונת דומה, ומטרתם צחוק ועליזות לעוסקים תדיר בלימוד בישיבות. שם אנו פוגשים גם את תפקיד ה'רב של פורים' שגם הוא מינוי שכל כוונתו צחוק ושמחה. יש שרבני פורים נבחרו מבין תלמידי הישיבה המובחרים, אשר נשאו דרשות עיוניות ושזרו בתוכן נושאים מצחיקים, ויש שנבחרו תלמידים שכל כוונתם היתה לצחוק וללעוג לממסד הישיבה, מה שלא ניתן היה לעשות בשאר ימות השנה.
הטכסטים הידועים בשם 'הגדה של פורים', 'זמירות של פורים' ו'קידוש לפורים' מבוססים, כמובן, על טכסטים קיימים, שעובדו לכבוד החג. במשתה פורים, בתחילתו, יברך אחד המסובים ברכת "בורא פרי הגפן" ולאחריה יברך ברכת "המוציא לחם מן הארץ". לאחר הברכות תתחיל הארוחה – יתחיל המשתה. אך ברכות אילו נאמרות בכל יום ובכל משתה ולכן נכתבו טכסטים שונים של קידוש היתולי לפורים, כאשר המוטיבים המרכזיים כוללים את שני השיכורים הידועים ביותר מהמיתולוגיה היהודית: נוח ולוט.
היות ולאחר סעודה רגילה מזמרים המסובים זמירות, נוצרו שירים וזמירות המבוססים על זמירות השבת בשיבוש מכוון. כך נוצרו גם טכסטים של "הגדה לפורים" המבוססים על המבנה והיחידות השונות של ההגדה לפסח בשינוי ושיבוש אשר יתאימו לחג הפורים ולמצב הרוח שלו. משפחה או חבורה המעוניינת לשבת יחד ביום הפורים יכולה להשתמש בטכסטים כאלו כדי להרבות ולהגדיל שמחה וצחוק ביום הזה.
חג הפורים הוא השמח והעליז שבחגי הלוח העברי. יחד עם זאת, מסריו של החג, בדגש על אלו הטמונים בפרקיה האחרונים של המגילה, מורכבים ודורשים התייחסות כבדת משקל. זיכרון היסטורי למול רגשות ומעשי נקם; עמידה כנגד אויביך למול שנאת האחר; יחסה של המגילה לדמויות הנשיות (סיפור גירושה של ושתי ועוד) – כל אלו מחייבים התמודדות ערכית, רוחנית וחינוכית. נאמנות לדרכה של היהדות המתקדמת, פיתחו קהילותינו מנהגי תפילה שונים המביאים לידי ביטוי של מורכבות מסריו של החג. להלן פירוט של מקצת ממנהגים אלו.
מסכת זו כוללת הבדלה, וארבע מערכות וכוסות: בין איש לאישה ומלכה חדשה; המזימות – אפלות, והזהויות – מתגלות; המלך לא נרדם ומרדכי מקודם; ועל היפוך ושמחות, ואיחוד הכוחות. המסכת כוללת קטעי קריאה ושירה. אורכו של המשתה כשעה וחצי. לחצו כאן להורדת המסכת
ליל סדר שיכורים
בעריכת הרב יהורם מזור
מסכת חג המבוססת על המבנה של הגדת הפסח, בשינויים רבים ובמצב רוח מרומם. אורכה של האגדה – כ45 דק', מתאימה למבוגרים. לחצו כאן להורדת המסכת
מסיבת פורים בשבעה שערים
בעריכת הרב מאיה לייבוביץ' והרב דוד אריאל-יואל
מסכת פורים בשבעה שערים – המן, מרדכי, ושתי, אסתר, השמחה והצחוק, השֵׁכַר והשירה. המסכת כוללת קטעי קריאה רבים – מן המסורת, ומהיצירה העברית וכן שירים רבים. אורך המסכת במלואה – כשלוש שעות. ניתן לקרוא מן המסכת בדילוגים. לחצו כאן להורדת הקובץ
