נוסח היזכור הותקן לקראת יום הזיכרון הראשון לרצח רה"מ על ידי הרב יהורם מזור ועודכן לרגל מלאת 20 שנים לרצח.
מנהגי התפילה ביום הזיכרון הממלכתי לרצח ראש הממשלה רבין
מועצת הרבנים המתקדמים
מועצת הרבנים המתקדמים הכריזה על יום הזיכרון הממלכתי כיום של תענית ציבור. בכך נשענה מועצת הרבנים על מסורת ישראל שקבעה את צום גדליהו כיום תענית על הירצחו של מנהיג יהודי על ידי בן עמו. בלוח מנהגי התפילות של קהילות היהדות המתקדמת נכללו ההצעות הבאות לגבי ציון היום בקהילות ובבתי הכנסת:
י"ב חשוון – יום הזיכרון הממלכתי ליצחק רבין
א. יום זה נקבע על ידי מועצת הרבנים המתקדמים כיום תענית. חברי המועצה אינם עורכים בערב היום ובמהלכו טקסי חופה וקידושין וקהילות היהדות המתקדמת אינן מקיימות ביום זה פעולות ואירועים שאינם הולמים את אופי היום. מעטים נוהגים ביום זה מנהגי תענית נוספים כדוגמת צום.
ב. נוהג לערוך מעמדי זיכרון ולקיים פעולות לימוד ודיון הנוגעות למקומם של ערכי הסובלנות, כבוד הבריות ותרבות המחלוקת. מועצת הרבנים המתקדמים הפיקה, במלאת שנה לרצח, מעמד תפילה, התייחדות ולימוד, הכולל נוסח יזכור, תפילת הזכרת נשמות וסדר סליחות ווידוי. מעמד זה יכול לעמוד בפני עצמו וכן יכול להשתלב, כולו או בחלקו, בתפילות היום.
ג. בתפילת השחרית מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה עולים. ניתן לקרוא בפרשת השבוע, פרשת "וירא", שהיא פרשת עקדת יצחק. אפשרות נוספת היא לקרוא בקריאה המסורתית ליום תענית הציבור, פרשת י"ג המידות שבפרשת "כי תשא" (עלייה ראשונה: שמות לב פס' 11-14; עליה שנייה: שמות לד פס' 1-3; עליה שלישית: שמות לד פס' 4-10). כמו כן, ניתן לקרוא לשלושה עולים לקריאה בפרשות אחרות העוסקות בענייני היום, כדוגמת פרשת קין והבל, פרשת קדושים וכו'. ניתן לערוך מעמד הזכרת נשמות (תפילת אל מלא רחמים) לאחר קריאת התורה, או בסמוך לקדיש.
ד. המתפללים תפילת מנחה במהלך יום הזיכרון יכולים אף הם לקרוא בתורה, באחת מן הקריאות הנזכרות לעיל (על פי המנהג המסורתי חוזרים בעת תפילת המנחה על הקריאה מתוך פרשת כי תשא). כנהוג בימי תענית, לאחר קריאת התורה ניתן להפטיר בישעיהו נה 6 – נו 8 (הפטרת "דרשו יי בהמצאו"). הקורא בהפטרה עולה לעליה השלישית מעליות התורה. לאחר ההפטרה מברכים שלוש ברכות: "האל הנאמן בכל דבריו", "בונה ירושלים" ו-"מגן דוד". מנהג ספרד שלא להפטיר בתענית ציבור.
אוגדן תפילה ולימוד
מועצת הרבנים המתקדמים
במלאת שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין הפיקה מועצת הרבנים המתקדמים אוגדן תפילה ולימוד לציון יום הזיכרון. באוגדן שבעה שערים: פרקי התייחדות וזכרון; פרקי משניות; פרקי זיכרון; פרקי עיון ולימוד; פרקי חשבון נפש; פרקי אזכרה ופרקי תקווה ושלום. שערים אלו כוללים מגוון רחב של מקראות מסורתיים ובני ימינו, שירה עברית ומקורות אשר נכתבו בעקבות הרצח וקביעתו של יום הזיכרון הממלכתי. האוגדן מופיע במהדורת WORD על מנת לאפשר עיצובם של מעמדי וטקסי זיכרון קהילתיים ויישוביים.
שנים אחדות לאחר הרצח פרסם מר אשר יובל, איש ירושלים, נוסח של פיוט סליחות לציונו של יום הזיכרון הממלכתי. הבחירה במטבע המסורתי של פיוט סליחות לציונו של היום מדגישה כי הדגש המרכזי ביום זה הוא חשבון הנפש האישי והציבורי והניסיון להפנים את לקחי הרצח ובראשם – בלימת הקנאות.
לאחר רצח רבין נכתבו יצירות שונות המדגישות את סכנתה של הקנאות ואת חובתה של החברה הישראלית להתמודד עם תופעה קשה זו. חלק מיצירות אלו נכתבו על יסוד מקראות מסורתיים כדוגמת קינות תשעה באב. לקריאת קינה בת ימינו אשר נכתבה על ידי הרב גלעד קריב, בדגש על תופעת הקנאות, בצדן של תופעות חברתיות קשות נוספות לחצו כאן.