יזכור אלוהים את בניו ובנותיו האמיצים
חיילי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון
ואת לוחמי המחתרות וחטיבות הלוחמים במערכות העם,
אשר חרפו נפשם ונפלו במלחמות ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו, ויאבל על זיו העלומים, ועל מסירות הנפש
אשר נספו במערכות ובמלחמות על תקומת ישראל.
יזכור אלוהים ויזכור ישראל
את בניו ובנותיו אזרחי מדינת ישראל, חיילים ללא מדים במלחמה ללא חזית,
שנספו במלחמה הקשה על היות עם ישראל חופשי בארצו.
יזכור ישראל את הרוגי פעולות האיבה בישראל ובתפוצות
ואת תושבי קו העימות וישובי העורף שנקרעו מספר החיים.
יהיה זכר הנופלים וההרוגים חתום בלב ישראל לדור – דור
ונאמר – אמן
מי שחלם לו,
הן נשאר לו החלום.
מי שלחם לו,
לא ישכח על מה לחם.
מי שנשאר ער כל הלילה,
עוד יראה אור יום.
מי שהלך הוא לא ישוב עוד לעולם.
מי שהבטיח
לא הניח את חרבו.
מי שקראו לו,
הוא צעד בראש כולם.
מי שאהב לו, עוד צפויות לו אהבות רבות.
מי שהלך הוא לא יאהב עוד לעולם
וההרים עוד בוערים
באש זריחות.
ובין ערביים
עוד נושבת רוח ים.
אלף פרחים עוד משמחים
כל לב בשלל פריחות.
מי שהלך,
שוב לא יראה זאת לעולם.
קטעים מתוך נאום יו"ר הכנסת, יוסף שפרינצק, (ד' אייר תש"ט - 3 במאי 1949)
חברי הכנסת
....ביום ה' באייר, יום הכרזת מדינת ישראל, קמו עלינו לכלותנו ולעקור משורשו מפעל דורות חלוציים. צר ואויב רב-גוונים ורב-מזימות קם עלינו, אולם אנו יכולנו לו. החג הזה בא לבשר, כי במקום כליה באה פריחה, במקום עקירה והרס באו נטיעה ובנין. תוחלת דורות מצאה בחג הזה את ראשית תיקונה. בנינו, אחינו ואחיותינו, אשר בחייהם קידשו את עתידה של האומה...ובדמם ובגופם ביצרו את תנועת העצמאות המחודשת של האומה. הבנים היקרים האלה אינם רואים אותנו, הם אינם רואים את הגאולה שחוללו בגופם וברוחם. אולם אנו ובנינו אחרינו נראה תמיד את דמותם הקדושה והיקרה, המאירה כעמוד האש את הדרך... האומה זכור תזכור ותקדש את זכרם של בניה, ביום זה יעבור לעיני הרוח שלנו מצעד כל הדורות, דורות של קידוש השם מתוך ייסורים ותקווה מתמדת, ודורות של מפעל משחרר מתוך תקווה מתגשמת. חג העצמאות הראשון
מנהג ראוי להדליק בערב היום נר זיכרון לזכר הנופלים, בבית ובבית הכנסת. בעת הדלקת הנר ניתן לקרוא מפרקי התהילים: מזמור ט; מזמור טו; מזמור כג; מזמור קכא; מזמור קל.
