החברה הישראלית נאלצה לא פעם להתמודד עם סוגיות הלכתיות, אך למעשה לא היו בידיה הכלים להתמודדות מסוג זה. מצב זה הוביל לידי הסברה המופרכת, כי רק היהדות החרדית/דתית היא היהדות האותנטית, וכי אי הליכה בדרכה הינה עבירה על מצוות הדת. הרב משה זמר, ממקימי מר"ם והתנועה ליהדות מתקדמת, עסק במשך שנים רבות במחקר ובכתיבה בתחום השו"ת.

מאמרי ההלכה של הרב זמר אשר נכתבו בשפה המובנת לכל ופורסמו, בין השאר, בעיתונים "הארץ" ו"דבר", פתחו בפני הקורא הישראלי צוהר אל עולם ההלכה והשו"ת. מאמרים אלו השכילו להוכיח כי "אפשר להבין גם אחרת". רבות מתשובותיו של הרב זמר קובצו על ידו לספרו "הלכה שפויה" שהפך להיות לספר מפתח בעולם ההלכה המתחדשת.

מר"ם – מועצת הרבנים המתקדמים בישראל, בשיתוף עם התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, ה-היברו יוניון קולג' – בית המדרש לרבנים והאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת ייסדה לפני שלוש שנים את פרס משה זמר כדי לתת ביטוי נאמן של המשכיות למפעלו הברוך של הרב זמר.הפרס מוענק אחת לשנה, לרב או לסטודנט לרבנות אשר חקר ויצר שו"ת אקטואלי בעניין העומד לדיון בציבוריות הישראלית. לא עבודה מדעית גרידא, אלא עסוק הלכתי המושרש בחיים, בכאן ובעכשו של החברה היהודית בעולם ובישראל.

השנה הוגשו לועדה חמש עבודות:

• "משיקות אשה אל אחותה" על מנהג נשיקת המזוזה – הרבה אילה מירון- שעשוע.
• מנהג כיפה לנשים – הרבה מיה ליבוביץ'.
• אמירת קדיש על אשה נוכריה, חסידת אומות העולם – הרבה צפורה ליבנה.
• גירוש עובדים זרים וילדיהם ממדינת ישראל – הסטודנט ניקו סוקולובסקי.
• לשאלת כשרותו (המוסרית) של כבד אווז מפוטם - הרב עדי כהן.

שופטי הפרס השנה החליטו כי עבודתו של הרב עדי כהן, הדנה בכשרותו (המוסרית) של כבד אווז מפוטם, היא העבודה הראויה לפרס.