רוב החגים הנזכרים במקרא הם חגים שבמרכזם עומד אירוע היסטורי בתולדותיו של העם. יום כיפור מיוחד בכך שהוא מכוון אל חשבון הנפש של האדם ושל הציבור למחילה על חטאי היחיד והקהילה. אפשר למצוא קשר מסוים בין החג לבין התקופה שהוא נחוג בה במעגל השנה. תקופה זו היא תקופה של סיכום וחשבון נפש על המעשים בשנה שחלפה. בעונה זו מסכם החקלאי את השנה החקלאית ונערך לקראת השנה הקרבה ובאה. חלק ניכר מן החברה הישראלית כיום אינו עוסק בחקלאות, אך הטבע ועונות השנה עדיין משתקפים באופיו של החג ובביטויו. בשיעור זה נברר ביחד כיצד משפיע הסתיו על הלכי נפש ומנהגים בתרבות היהודית.
בשיעור זה נצעד לקראת רגע חשוב בלוח השנה: יום הכיפורים שחל ב י‘ בתשרי. יום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי, והוא יום צום שנועד לחשבון נפש ולכפרה על חטאים. ההזדמנות לכפר על החטאים מלמדת שתמיד ניתן לתקן את דרכנו. במשנה ובתלמוד (במסכת יומא, ח‘, ט‘) קבעו חז“ל כי האדם צריך להודות שחטא ולהחליט להימנע מהחטא בעתיד. נוסף על כך הדגישו חכמי התלמוד את חשיבותה של בקשת הסליחה של אדם מחברו כתנאי לכפרה ולסליחה של אלוהים. בשיעור נעסוק בבחירות וביכולת שלנו לשנות את דרכנו, לבחור בטוב ולתקן מעשים שאנו מתחרטים עליהם.