סוכות ושמחת תורה | מאמרים

לך לך למדבר ... סוכות כחג של הליכה ותהליך
הרב גלעד קריב


ימים בודדים בלבד לאחר יום הכיפורים מפגיש אותנו לוח השנה עם חג הסוכות, אשר היה בתקופת המקרא ובימי המקדש השני, החג ב"הא הידיעה" (ואכן, במקורות חז"ל מכונה חג זה בכינוי הפשוט "החג"). בדומה לשני אחיו לשלישיית הרגלים, נושא עמו החג מטען כפול: חקלאי מחד – חג האסיף; והיסטורי-לאומי מאידך – זכר לנדודי בני ישראל במדבר. ברם, בעוד שפסח ובשבועות מתקיימת הלימה בין היסוד ההיסטורי-לאומי ליסוד החקלאי, הרי שבחג הסוכות, דומה כי שני המסרים מתייצבים זה כנגד זה. חג הפסח, כידוע, הוא חג החירות, המסמל את התחדשותו של עם ישראל ואת יציאתו לדרך חדשה של חופש ושחרור. אלומת השעורים החדשה המונפת בבית המקדש בימי החג במסגרת חגיגות העומר, מסמלת אף היא התחדשות ובריאה. במובן זה מהווה הסמל החקלאי הבולט של החג מטאפורה הולמת לסיפור ההיסטורי המרכזי של החג ולמסריו. קשר דומה בין שני היסודות מופיע גם בחג השבועות – "זמן מתן תורתנו". שני הלחמים הטריים אשר נאפו מביכורי קציר החיטים לטובת הנפתם במקדש, מהווים אף הם מטאפורה הולמת להפיכתו של עם העבדים הגולמי לקהילה מאמינה בעלת חוק כתוצאה מקבלתה של התורה. העובדה כי בניגוד לביכורי השעורים, ביכורי החיטה אינם מובאים לבית המקדש במצבם הטבעי אלא לאחר מיצויים והפקת הטוב שבהם, מייצגת את השדרוג התרבותי-אמוני שגלום במעמד הר סיני. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


מיטה ושולחן וכסא ומנורה: צדק חברתי וכלכלי בחג הסוכות
הרבה תמר דבדבני



אחד היסודות של הדיון בצדק חברתי וכלכלי הוא שאלת היחס לרכוש ולהון. תשובות שונות לשאלה זו והתייחסויות שונות למשמעות הבעלות על רכוש ועל הון, יובילו לגישות שונות אל הנושא הרחב של צדק חברתי וכלכלי.

חג הסוכות, הוא הזדמנות נאה לדון בשאלה עקרונית זו, ובזאת עוסקת יחידת הלימוד שלפניכם. ביחידה זו מוצגים מקורות שונים לעיון, והצעות לניתוח ופרשנות שלהם. הפרשנות למקורות השונים, כתובה באופן רציף על פי סדר הדברים, ומעלה שאלות אפשריות לדיון. זו אינה פרשנות שסוגרת שערי חשיבה ופירוש אחרים, אלא כזו שיש בה הזמנה ליצירתיות מחשבתית ועיון מחודש, עם דגש על הרלוונטיות של המקורות, לכל לומד ולומדת כיחידים וכקהילה. לחצו כאן להורדת השיעור

הלולב ככינוי לארבעת המינים – על הסמל, הצורך והסכנה באגודה
הרב שלמה פוקס
מערך שיעור המתייחס לארבעת המינים. השיעור כולל התייחסות לאופן קיום מצוות ארבעת המינים בימי בית שני, על הסמליות שבארבעת המינים ובנטילתם כאגודה. מערך השיעור מכיל מקורות כתובים ומצולמים, שאלות מנחות והסברים. לחצו כאן להורדת השיעור

הכנסת אורחים
בעריכתו של הרב עודד מזור

בסימן הזמנת האושפיזין לסוכה, הזדמנות לבחון את הכנסת האורחים הקהילתית והאישית שלנו.
לחצו כאן להצעה ל"שמונה מעלות בהכנסת אורחים" של הרב עודד מזור.

לחצו כאן לשיעור על הכנסת אורחים, הבוחן טקסטים שונים ודילמות שונות הקשורים לנושא זה.

המאמרים נכתבו במסגרת פעילות "קהילת צדק" מרכז לפיתוח אחריות חברתית קהילתית. 

סוכות ושמחת תורה – מהתבדלות כהנית להנגשת התורה
הרב גלעד קריב

אחת לשבע שנים במוצאי שנת השמיטה זוכה חג הסוכות, אחד מחגי ישראל העשירים במצוות ומנהגים, ל"חיזוק" בדמותה של מצוות ההקהל. עיקרה של המצווה – כינוס כל בני העם: גברים נשים וטף, ב"מועד שנת השמיטה, בחג הסכות" (דברים, לא י), למעמד המוני של הקראת התורה. חז"ל קבעו כי את מעמד ההקהל יש לבצע בחצר המקדש בחג הסוכות החל לאחר סיומה של שנת השמיטה. את ההקראה בצע לא אחר מאשר המלך, סמל להכפפתו של השלטון לשלטון החוק. מצוות ההקהל העתיקה, ברבדיה המקראיים והחז"ליים, היתה אחד מהביטויים המרכזיים של הרעיון לפיו לכל אדם בישראל האפשרות לדריסת רגל בעולמה של התורה, וכי הבעלות על מורשתה והחיוב במצוותיה משותפים לכל העם. הלכה למעשה, עם חורבן המקדש בטלה מצוות ההקהל. יחד עם זאת, למרות ביטולה ראוי עדין רעיון הנגשתה של מורשת ישראל לכל אדם ולכל קהילה, להיתפס כאחד מרעיונותיהם החשובים של חג הסוכות, ואחיו הקטן – יום שמיני עצרת, חג שמחת תורה.

שני חגים אלו, אשר מבחינה הלכתית טהורה עומדים כל אחד בזכות עצמו, יוצרים רצף חגיגי אחד שבו שלושה שלבים: יומו הראשון של חג הסוכות; ששת ימי חול המועד, הנחתמים ביום הושענא רבא, ויום שמיני עצרת, הנחוג מזה מאות בשנים כחג שמחת תורה. בדומה למצוות ההקהל, יכול גם רצף זה, לסמל, בלשון ימינו, את המאמץ לדמוקרטיזציה של היהדות, ולפתיחת שעריה, בפני כל החפץ לשמוע, ללמוד ולעשות.  לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

שמחת תורה – חג השגרה
הרבה גליה סדן

נשאלת השאלה – מדוע מצאה לנכון המסורת שלנו – התורה – אלוהים, אם תרצו – לקבוע ארבעה חגים בטווח של שלושה שבועות?! הרי עם כל השמחה שבדבר, יוצא – איך לומר – שאחרי עונת החגים כולנו מותשים למדי, שלא לומר נמצאים באפיסת כוחות טוטאלית עם גוון קל של התמוטטות עצבים...

השאלה הזאת, שאלת צפיפותם של ארבעת חגי חודש תשרי, מעסיקה אותי כבר כמה שבועות. אין לי, בנתיים, תשובה כוללת, אבל אני רוצה להצביע על ההיגיון העומד מאחורי שמיני עצרת.
ורק נזכיר, כי בתורה שמיני עצרת הוא הפחות שבין ארבעת החגים, חג בעל משמעות שולית בלבד. רק בדורות מאוחרים יותר ובגלל המנהג הבבלי של קריאת התורה בשנה אחת, התווספה לו משמעותו העיקרית היום – שמחת תורה.  לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

מים בששון – על המים בחג הסוכות, והקשר בינם לבין שמחה, גאווה ותשובה
הרב שלמה פוקס

שיעור על המים בחג הסוכות – ניסוך המים ושמחת בית השואבה. על שאיבת המים כשאיבת השראה אלוהית ועל הקשר בין "מים לדוד המלך" לבין חג הסוכות. השיעור כולל מקורות ושאלות מנחות.  להורדת קובץ השיעור לחצו כאן

גשמים וצדק חברתי
קהילת צדק

שיעור על הקשר בין עיסוקו של שליח הציבור לבין הורדת גשמים, ועל הקשר שבין תפיסה חברתית כלכלית לבין הורדת גשם ושפע. נכתב על ידי "קהילת צדק" מרכז לפיתוח אחריות חברתית קהילתית.  לקריאת הקובץ לחצו כאן

האתר פועל בתמיכתן של הקרן הקיימת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד המדע התרבות והספורט - עזבונות
צרו קשר | פייסבוק | אתר התנועה