יום כיפור | מאמרים
 

יום הכיפורים – רקע ומושגים בסיסיים
הרבה גליה סדן

יום הכיפורים חל עשרה ימים אחרי ראש השנה, כלומר ב-י' בתשרי.
המטרה של יום הכיפורים היא לכפר על החטאים של העם. השאלה היא – איך מכפרים?
בספר ויקרא פרק ט"ז מסופר איך נהגו לכפר על החטאים של העם בימים התנ"ך:

(ה) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה: [...] (ח) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: (ט) וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: (י) וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה: [...] (כט) וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם: (ל) כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ:

במִשנה יש פירוט של כל ההכנות של הכוהן הגדול לקראת יום כיפור, והן נקראות "סדר עבודת כוהן גדול", שאנחנו קוראים עד היום בתפילת יום כיפור. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

מסע אל בטן הדגה - כל נדרי כפרוזדור לתפילות יום הכיפורים
הרבה איילה מירון-שעשוע
התפילה בערב יום הכיפורים היא כעין פרוזדור לתפילות היום כולו.  בתפילה זו אפשר למצוא את קצות אותם החוטים שיובילו אותנו לאורכו של היום, כמו חוט אריאדנה הנקשר בפתח המערה, בפתח המבוך, על מנת להוביל אותנו פנימה והחוצה בלי לאבד את דרכנו.

בתפילת ערבית ליום הכיפורים, שזכתה לכותרת "כל נדרי" בשל מרכזיות המעמד של קריאת "כל נדרי", אפשר למצוא את התווים הרעיוניים שיובילו אותנו לאורכו של החג: הכאה על חטא, המלכת המלך, בקשת הסליחה, התחנונים. אפשר למצוא כאן תפילות שנמצא מחר בשלבים השונים של היום: את נתנה תוקף, את אבינו מלכנו, את שמע קולנו, את הווידוי ואת תפילת "על חטא" וכן התוספות המיוחדות לעמידה, המופיעות הערב וגם מחר.

בחרתי הפעם בפקעת החוטים של אריאדנה, ולא ב"חוט השני", המונח היותר מתבקש אולי ביום זה. בזמן שבית המקדש היה קיים ביום הכיפורים היו קושרים לצווארו של השעיר לעזאזל חוט צמר צבוע אדום, חוט שני (או 'לשון של זהורית', בלשון המשנה), והמסורת מספרת שחציו היה נשאר בבית המקדש וכאשר היה השעיר לעזאזל עושה דרכו במורד ההר "ולא היה מגיע לחצי ההר, עד שנעשה אברים אברים" היה חוט השני בבית המקדש מלבין, על-פי הפסוק מישעיהו א': "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (והיו שנים שלא הלבין, ולכן הפסיקו לקשור אותו על פתח האולם בחוץ והיו קושרים אותו בפתח האולם מבפנים). לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


"אבל אנחנו חטאנו"
הרב יהוידע עמיר
קריאת התורה וההפטרה של תפילת שחרית של יום הכיפורים מעמידות בפנינו שלוש עמדות יסודיות המתבטאות במסורת היהודית. מתוכן אנו נקראים לגבש את עמדתנו שלנו.

הראשונה היא זו של התורה עצמה. בבוקר יום כיפור אנו קוראים מתוך פרשת 'אחרי מות' שבספר ויקרא על טכס הכפרה המיוחד, המיוחס ליום העשור לחודש השביעי, הוא יום הכיפורים. זהו טכס ארוך ומסובך, הנועד לכפרת עוונותיהם של אהרון, של בני ביתו ושל כל העם. כפרת העוונות מושגת על ידי פולחן, שעיקרו הוא הקרבת שני השעירים - אחד לה' ואחד לעזאזל. שני השעירים הם שווים לגמרי, ורק הגורל המוטל עליהם קובע מי יוקרב לה' ומי יוקרב לעזאזל. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא
 

"שלי שלי ושלך שלך" – על ההסתגרות כחטא חברתי
הרב גלעד קריב
עם ראשיתה של השנה החדשה ותום הקיץ נחתם לו מחזור לימוד נוסף בפרקי אבות. תכניה הייחודיים של המסכת מן המשנה מהווים הכנה ראויה לימי חשבון הנפש הפותחים את השנה העברית, ובשיאם – יום הכיפורים.

אחת מן המשנות המעניינות במסכת קובעת: "ארבע מדות באדם. האומר: שלי שלי ושלך שלך, זו מדה בינונית; ויש אומרים, זו מדת סדום. שלי שלך ושלך שלי - עם הארץ. שלי שלך ושלך שלך - חסיד. שלי שלי ושלך שלי - רשע." (אבות, ה יא). על דרך הפשט עוסקת משנה זו במושג ה"בעלות" וביחסו של האדם לרכוש וקניין. ברובד העמוק יותר מציבה המשנה ארבע דרכים בהם מתייצב האדם למול זולתו, למול האחר. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

לתנות תוקף אדם, עם ומקום
הרבה דליה מרקס
רק כאשר אני שוהה מחוץ לישראל אני שמה לב עד כמה אווירת יום הכיפורים בארץ שונה, ואיני מתכוונת רק לרחובות השוקטים ולקדושה השורה בכל. אם תשאלו ישראלים מה המחשבה הראשונה העולה בראשם כשהם חושבים על יום כיפור, חזקה עליכם שלא מעטים יזכירו את מלחמת יום כיפור. הטראומה של המלחמה ההיא לא נשכחה. על אף שהייתי רק בת שבע ועל אף שלמרבה המזל איש מבני משפחתי שלחמו במלחמה הזו לא נפגע, ילדותי - מרגע הישמע קול האזעקה - לא היתה שלמה עוד.  לקריאת המשך המאמר באתר "הזמנה לפיוט"
 
האתר פועל בתמיכתן של הקרן הקיימת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד המדע התרבות והספורט - עזבונות
צרו קשר | פייסבוק | אתר התנועה