סיפורו של חג 

בשער זה תוכלו למצוא מאמרים בנושאים שונים הקשורים למועדי תשרי ולחגיו. המאמירם עוסקים בנושאים כלליים כמו סליחה, תשובה והתחלה כמו גם בנושאים הקשורים לתכני המועדים השונים ולתפילות כמו 'ונתנה תוקף' או הישיבה בסוכה. לנוחיותכם, המאמרים מסודרים על פי סדר המועדים.

 

 

 

 

ראש השנה – רקע ומושגים בסיסיים
הרבה גליה סדן

 

        



ראש השנה חל בתאריכים א' בתשרי ו-ב' בתשרי (היום הראשון והיום השני של חודש תשרי). המילה "שנה" באה מן השורש ש.נ.ה., שמשמעותו היא לשנות, לחזור. מצד אחד אנחנו חוזרים על מעגל החגים, מצד שני אנחנו רוצים לשנות ולהשתנות, ולהתחדש עם השנה החדשה. הזמן שעובר לא תלוי בנו, אבל אנחנו יכולים להשפיע על איך שהזמן יעבור ומה נעשה בו. על פי המסורת, העולם נברא בראש השנה. כלומר, אם השנה היא התשע"א, בגימטריה (חשבון האותיות במספרים), עברו 5771 שנים מאז בריאת העולם. יש גם מסורות שטוענות שהספירה מתחילה מבריאת האדם ביום השישי של הבריאה, ולא מן היום הראשון של הבריאה.
לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


מה'חלון לאט נפתח בחשיכה': על איילות וקרניים בפתחה של שנה חדשה
הרבה איילה מירון-שעשוע




מתי לומד תינוק ללכת?  מתי הופך פתאום ילד רך לילד עם תרמיל על הגב בדרך לכיתה א'? מתי נחרש קמט של חיוך בזווית העין?  מתי נעשה שיר חדש לחלק בלתי נפרד ממנגינת חיינו? מתי אפשר לומר בתחושה טובה שנפתחה בפנינו דלת חדשה, שהתחלנו פרק חדש בחיינו? מתי אנו מציינים תחילתה של שנה חדשה? השאלות הללו מעסיקות אותי בפרט בזמן אלול, כאשר התכונה לקראת החגים בעיצומה. מתי בדיוק, אני תוהה, עלי לצפות לפתיחת השער?

שאלת דקדוקי הזמן, משמעות הזמן וחילופי העיתים העסיקה רבות, כך אפשר ללמוד מקריאה במקורות חז"ליים, את החכמים, וחכמי המשנה בראשם. אחת משאלות הזמן המובהקות מופיעה מייד בפתיחה המהדהדת של מסכת ברכות: 'מאימתי קורין את שמע בערבית ?' או, במילים אחרות: מתי – על-פי לוח הזמנים היהודי - מתחיל יום חדש?

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא



משמעותה של תקיעת שופר במשנת ראש השנה
שמואל הר




שיעור המתייחס לסוגיית הכוונה בתקיעת השופר. מערך השיעור כולל דף מקורות והסברים מפורטים למנחה. לחצו כאן להורדת השיעור
 

כוונת הלב ואחורי בית הכנסת
הרב יהוידע עמיר




אחת ממצוותיו הייחודיות של ראש השנה, שֶבה חייבים הכל, היא שמיעת קול השופר. מצווה זו עתיקה אף מתוכנו של יום זה כראשיתה של השנה, שכן מצינו כבר בתורה "ובחֹדש השביעי באחד לחודש מקרא קֹדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם" (במדבר, כט א). משנעשה היום ל'ראש השנה', ליום הדין ולאחד ממוקדיה של התשובה - נתפס השופר כביטוי מרכזי לאווירתו המיוחדת של היום. הוא נקשר – דרך האיל – לסיפור העקדה העומד במרכז קריאת התורה ונקשרו לו רעיונות מדרשיים שונים. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא



קריאת התורה של ראש השנה כקריאה לאחריות הורית
הרבה גליה סדן




צריך שניים לתהליך הסליחה – מבקש הסליחה והסולח. ואולי ניתן להוסיף גם שותף שלישי, האלוהים, זה העושה בחסדו את תהליך הסליחה אפשרי. סליחה היא עניין דו מסלולי – זוהי פעולה בין-אישית המתקיימת בין שני אנשים, והיא נעשית באמצעות אמירת מילים - האחד מבקש סליחה ורעהו מעניק אותה. אבל סליחה, מתן סליחה הוא גם תהליך אישי, פנימי, רפלקטיבי, עתים מתמשך ועתים נעשה מתוך התנגדות פנימית. לעתים, גם כשאנו יודעים שראוי לסלוח, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים בכך מאד. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

 

 

 

"צייר לי כבשה"
הרבה איילה מירון-שעשוע

 





חגי תשרי ספוגים באווירה ייחודית, הבנוייה מקשת מרהיבה של רשמים. ריחות וטעמים, פיוטים ומנגינות, צבעים ותמונות, מילים ורחשים, מתקבצים יחד בימים אלו לשלמות אחת, חגיגית, נוראת הוד, מרוממת נפש, משיבת רוּח, איתה אנו פותחים שנה חדשה בלוח העברי. ריח של התחדשות תלוי באוויר העולם. מגוון רחב ומרחיב לב של אותות מוכרים, כמו סימני דרך, חוזרים אלינו מידי שנה בימים הללו: תפוח טבול בדבש, שופר ברטט קולותיו, רימון בשפעו האדום, חלה עגולה, מתוקה, בגדי לבן חדשים, ריחו של הסכך הנחתך, הסוכה, שיש בה מקום לכל אורח.  
לחצו כאן לקריאת המאמר המלא


 

 

מדוע לא קוראים בתורה על בריאת העולם בראש השנה?
הרבה גליה סדן

 





סיצריך שניים לתהליך הסליחה – מבקש הסליחה והסולח. ואולי ניתן להוסיף גם שותף שלישי, האלוהים, זה העושה בחסדו את תהליך הסליחה אפשרי. סליחה היא עניין דו מסלולי – זוהי פעולה בין-אישית המתקיימת בין שני אנשים, והיא נעשית באמצעות אמירת מילים - האחד מבקש סליחה ורעהו מעניק אותה. אבל סליחה, מתן סליחה הוא גם תהליך אישי, פנימי, רפלקטיבי, עתים מתמשך ועתים נעשה מתוך התנגדות פנימית. לעתים, גם כשאנו יודעים שראוי לסלוח, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים בכך מאד. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

 

לתנות תוקף אדם, עם ומקום - על לחנו של רוזנבלום ל'ונתנה תוקף'
הרבה דליה מרקס

 





סיצריך שניים לתהליך הסליחה – מבקש הסליחה והסולח. ואולי ניתן להוסיף גם שותף שלישי, האלוהים, זה העושה בחסדו את תהליך הסליחה אפשרי. סליחה היא עניין דו מסלולי – זוהי פעולה בין-אישית המתקיימת בין שני אנשים, והיא נעשית באמצעות אמירת מילים - האחד מבקש סליחה ורעהו מעניק אותה. אבל סליחה, מתן סליחה הוא גם תהליך אישי, פנימי, רפלקטיבי, עתים מתמשך ועתים נעשה מתוך התנגדות פנימית. לעתים, גם כשאנו יודעים שראוי לסלוח, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים בכך מאד.

לקריאת המשך המאמר באתר "הזמנה לפיוט"


 

 

"תשובה ותפילה וצדקה"
הרב יהוידע עמיר

 





סיצריך שניים לתהליך הסליחה – מבקש הסליחה והסולח. ואולי ניתן להוסיף גם שותף שלישי, האלוהים, זה העושה בחסדו את תהליך הסליחה אפשרי. סליחה היא עניין דו מסלולי – זוהי פעולה בין-אישית המתקיימת בין שני אנשים, והיא נעשית באמצעות אמירת מילים - האחד מבקש סליחה ורעהו מעניק אותה. אבל סליחה, מתן סליחה הוא גם תהליך אישי, פנימי, רפלקטיבי, עתים מתמשך ועתים נעשה מתוך התנגדות פנימית. לעתים, גם כשאנו יודעים שראוי לסלוח, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים בכך מאד. לחצו כאן להורדת המאמר


 

 

תשובה, תפילה וצדקה כקריאה לחשבון נפש ליברלי
הרב גלעד קריב

 





דומה כי מעטים הם רגעי התפילה במהלך הימים הנוראים, בהם מיתרי הלב נמתחים כברגעי שירתו של הפיוט העתיק "ונתנה תוקף". מילים רבות נכתבו על פיוט זה, מקורו ואופן התגלגלותו למחזור. ניגוניו העתיקים וניגונו החדש אשר נולד בשדות עמק יזרעאל לפני שנים אחדות, משתווים בעוצמתם אך למנגינת "כל נדרי". יחד עם זאת, בצד ההתרגשות הגדולה האוחזת בנו לשמע הפיוט, מן הראוי שנשים לבנו לתכניו המורכבים והקשים. מעטות הן התפילות המציגות בפנינו בחדות כה גדולה את רעיון מלכותו של האל על עולמו, את אפסיותו, זמניותו וחולשתו של האדם ושליטת האל על גורלם של היחיד ושל הציבור. לנו כיהודים מתחדשים, אשר אמונתם מעניקה מקום רב לספק ולשאלות, מילותיו של הפיוט אינן קלות. דומה, כי בלא מעט מובנים, פיוט זה מתייצב כנגד תפיסות העולם הליברליות וההומאניות, שאנו, יהודים רפורמים ויהודים חילוניים, אוחזים בהם. את מיטב כלי הפרשנות המטאפורית, זו המבקשת לצאת מפשט הדברים, אנו נדרשים להפעיל על מילותיו המייסרות והמעוררות של הפיוט. לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

 

 

"על צדקה וראיית פנים"
נורית והרב אבי נוביס-דויטש

 





סיצריך שניים לתהליך הסליחה – מבקש הסליחה והסולח. ואולי ניתן להוסיף גם שותף שלישי, האלוהים, זה העושה בחסדו את תהליך הסליחה אפשרי. סליחה היא עניין דו מסלולי – זוהי פעולה בין-אישית המתקיימת בין שני אנשים, והיא נעשית באמצעות אמירת מילים - האחד מבקש סליחה ורעהו מעניק אותה. אבל סליחה, מתן סליחה הוא גם תהליך אישי, פנימי, רפלקטיבי, עתים מתמשך ועתים נעשה מתוך התנגדות פנימית. לעתים, גם כשאנו יודעים שראוי לסלוח, אנחנו מוצאים את עצמנו מתקשים בכך מאד.

לחצו כאן להורדת השיעור

השיעור נכתב עבור "קהילת צדק" מרכז לפיתוח אחריות חברתית קהילתית. חומרים נוספים הקשורים לעשייה חברתית וקהילתית ניתן למצוא באתר:
www.ktzedek.org

 

האתר פועל בתמיכתן של הקרן הקיימת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד המדע התרבות והספורט - עזבונות
צרו קשר | פייסבוק | אתר התנועה