חנוכה | מנהגי החג 

בשער זה תוכלו לקרוא על מנהגי חג החנוכה. במאמרו של הרב יהורם מזור תוכלו לקרוא על מנהג הדלקת הנרות והברכות, בלוח הדינים של התנועה ליהדות מתקדמת תוכלו לקרוא על סדר התפילות והקריאות בתורה בימות החג ועל הקריאה והמנהגים הנוגעים לפרשות השבוע של חודש כסלו ועיבוד מאמרה של שרה שוב יאפשר לכם הצצה על מקורות מנהגי החג.

שמונת ימי חג החנוכה, המוגדרים כימי "קצת שמחה", אסורים בהספד ותענית. מצוות החג היא הדלקת נרות בחנוכייה (ראו להלן). היות וחג החנוכה איננו מן התורה אין בו מצוות שבתון. מנהג הוא שאין עושים מלאכה בזמן שהנרות דולקים. היות והחג בא לציין את הניסים שנעשו ללוחמי יהודה המקבי נהוג לצרף להדלקה שירי הלל והודיה. כבכל חג, גם לחנוכה מאכלים מיוחדים, בשולחן ערוך נזכרת אכילת מאכלי גבינה כזכר לסיפור יהודית והולופרנס. בדורות אחרונים חדל מנהג מאכלי החלב ויוחד לשבועות, ובמקומו תפס מנהג הסופגניות והלביבות, זכר ל"נס פך השמן".

החייבים בהדלקת הנר
כנאמר בתלמוד "מצוות חנוכה נר איש וביתו", היינו הדלקה משותפת לכל המשפחה. המנהג הפשוט הוא שאחד מבני הבית מדליק כשליח המשפחה כולה. הידור מצווה הוא שכל בוגר ובוגרת ידליקו לעצמם.

במה, היכן, מתי וכיצד מדליקין
אין כל חשיבות לסוג הנרות או השמן שבו משתמשים. משום החיבור התלמודי בין חנוכה ל"נס פך השמן" מקובל, הלכתית, להדליק בשמן זית. דווקא אנו, המעצבים את דתיותנו לאור השקפתנו הציונית, רואים את הנס בנצחון יהודה ולוחמיו. לכן, מן הראוי לנו לייחס להדלקת הנר תוכן אחר מזה של הסיפור הדמיוני על נס פך השמן. משום ההדגשה כי יש לפרסם את נס נצחון המקבים ראוי ונכון להדליק על אדן החלון או בכניסה לבית, היינו ברשות הרבים או סמוך לה. כאשר מדליקים על יד הפתח, מקומה של החנוכייה הוא מצד שמאל ממול למזוזה כדי שנהיה מסובבים במצוות.

זמן ההדלקה הינו בתחילת הלילה או מיד לאחר שקיעת החמה. על הנרות לדלוק לפחות חצי שעה. בערב שבת יש להדליק סמוך לפני הדלקת נרות השבת ואז רצוי להקפיד כי נרות החנוכייה יהיו די גדולים כדי שידלקו לפחות חצי שעה לאחר החשיכה. במוצאי שבת יש להבדיל ואחר כך להדליק את נרות החג.

בלילה הראשון מדליקים נר אחד ועל ידו השמש. בכל לילה מוסיפים נר נוסף עד הלילה השמיני. מנהג הוא כי בכל לילה מדליקים ראשית את הנר החדש. יש לדאוג כי יהיה רווח בין נר לנר כך שכל להבה תבער ותראה בנפרד. למרות שנשמעות בהלכה גם דעות אחרות, יש לומר שכל זמן ששומרים על הפרדת הנרות אין כל חשיבות לצורת הנחת הנרות במישורים שונים, גובה אחד וכד'. נהוג שאין משתמשים באור הנר או להבתו.

הברכות
כל בני הבית מתאספים וחייבים בקיום המצווה.
בלילה הראשון מברכים שלוש ברכות טרם ההדלקה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַחֲנֻכָּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וּלְאִמּוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

בשאר הלילות מברכים את שתי הברכות הראשונות בלבד.
עם סיום הברכות מתחילים להדליק ואומרים את ברכת "הנרות הללו":
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָנוּ מַדְלִיקִים עַל הַנִּסִים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת
וְעַל הַתְּשּוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁעָשִֹיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ ולאמותינו בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה,
עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים.
וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם,
וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד,
כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָ.

לאחר הברכה נהוג לשיר את הפיוט "מעוז צור" או את "מזמור חנוכת הבית לדוד" (תהילים ל).
 

יום ההולדת של חג החנוכה הוא ביום כ"ה בכסלו בשנת 164 לפנה"ס, היום בו שוחרר בית המקדש מידי היוונים וטוהר מן העבודה הזרה וממעשי חילול הקודש שנעשו בו. המקבים הרסו את המזבח שטומא בקורבן חזיר ובנו במקומו מזבח חדש. היום שבו נחנכו המקדש והמזבח החדש הוא יום לידתו של החג ומכאן שמו- חנוכה משורש ח.נ.ך. החג הצעיר ביותר בחגי ישראל המסורתיים הוא לפיכך בן 2163 שנים. עובדה זו כשלעצמה מחייבת אותנו לעמידה של יראת כבוד ויחס של אחריות כלפי יצירה עתיקה זו.

בחינת תולדותיו של החג מלמדת ששלושה ערכים או מוטיבים - ה"אור", ה"נס" וה"גבורה" - התקיימו בחג מראשיתו זה לצד זה, אלא שכל דור בחר את הערך שהתאים לו על פי צרכיו המיוחדים באותו הזמן, הדגישו וטיפח אותו באמצעות טקסטים מתאימים ומנהגים חדשים. כך נולדו המנהגים והטקסים המגוונים של חג זה. כל דור וכל עדה בישראל הוסיפו נהגים חדשים, על פי תפיסתם המיוחדת את החג והללו צמחו והתגבשו במשך הדורות והפכו לנחלת הכלל או דעכו ונעלמו לגמרי.

למאמר המלא לחץ\י כאן