ט"ו בשבט | מאמרים ושיעורים

שער המאמרים והשיעורים מציע לכם קריאה מגוונת בנושאים נבחרים הקשורים לחג: מאמרים העוסקים בהתפתחות החג ומנהגיו (מאמריו של הרב יהורם מזור), על הקשרים מעניינים בין ט"ו בשבט וט"ו באב ( מאמרו של הרב גלעד קריב ומאמרה של הרבה דליה מרקס), על ההקשרים האקולוגיים של ט"ו בשבט (מאמרו של דן פרת ומאמרה הנוסף של הרבה דליה מרקס: "ניסו להרוג אותנו, בואו נאכל!), הצעה ללימוד נשי סביב ט"ו באב (כתבה הרבה אלונה ליסיציה) וכן קובץ מקורות לשיעורים בעריכת הרבה גליה סדן. אתם מוזמנים לקרוא, להחכים וליהנות.

 

המשנה שנחתמה בגליל בשנת 200 לספירה, היא המקור הראשון, המעניק ליום החמשה-עשרה בחודש שבט משמעות מיוחדת:

בדומה ללוחות השנה של תרבויות עתיקות רבות, ניכרות גם בלוח השנה העברי עקבותיהם של שני צירי הזמן האסטרונומיים והאקלימיים: ציר ימי השוויון, המקשר בין יום השוויון האביבי, העשרים ואחד במרץ, ויום השוויון הסתווי, העשרים ואחד בספטמבר, בהם משתווים אורכם של היום והלילה; וציר ימי הקיצון המקשר בין היום הקצר ביותר, העשרים ואחד בדצמבר, והיום הארוך ביותר, העשרים ואחד ביוני. הצלבתם של שני הצירים מפלחת את לוח השנה לארבע רבעים בני שלושה חודשים כל אחד.

לקראת ראש השנה לאילנות, החל בדומה לחג הסוכות וחג הפסח ביומו האמצעי של החודש העברי, מן הראוי להפנות מבט לציר זמנים משני הקושר שני חגים קדומים, הניצבים אף הם זה מול זה על חוגת לוח השנה העברי – יום ט"ו בשבט ויום ט"ו באב – חג האהבה. בדומה לזיקתם של חג הפסח וחג הסוכות ולרווח הטמון בהכרת האחד לטובת הבנת מסריו ורעיונותיו של השני, כך גם בעניינם של שני החגים הזוטרים, בני היום הבודד, הניצבים האחד - בעיצומם של ימי החמה, והשני - בעיצומם של ימות הגשמים.

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

חווית לימוד נשית (אבל לא רק ) בשילוב עריכת תיקון ט"ו בשבט. להורדת הלימוד לחצו כאן

לחצו כאן להורדת המאמר המלא

 
מקורות מסורתיים וחדשים לשיעור סביב המתח והקשר בין הטבע לתהליך הרוחני, ובין תפיסות שונות של טבע ורוחניות בתקופות שונות. לחצו כאן להורדת המאמר