ט"ו בשבט | מאמרים ושיעורים

שער המאמרים והשיעורים מציע לכם קריאה מגוונת בנושאים נבחרים הקשורים לחג: מאמרים העוסקים בהתפתחות החג ומנהגיו (מאמריו של הרב יהורם מזור), על הקשרים מעניינים בין ט"ו בשבט וט"ו באב ( מאמרו של הרב גלעד קריב ומאמרה של הרבה דליה מרקס), על ההקשרים האקולוגיים של ט"ו בשבט (מאמרו של דן פרת ומאמרה הנוסף של הרבה דליה מרקס: "ניסו להרוג אותנו, בואו נאכל!), הצעה ללימוד נשי סביב ט"ו באב (כתבה הרבה אלונה ליסיציה) וכן קובץ מקורות לשיעורים בעריכת הרבה גליה סדן. אתם מוזמנים לקרוא, להחכים וליהנות.

גלגולו של חג
הרב גלעד קריב

 

המשנה שנחתמה בגליל בשנת 200 לספירה, היא המקור הראשון, המעניק ליום החמשה-עשרה בחודש שבט משמעות מיוחדת:

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם: בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
 
משנה מסכת ראש השנה פרק א
 
את א' בתשרי כולנו מכירים זה הוא ראש השנה של ימינו. את א' ניסן אנו מכירים מהויכוח מתי מתחילה השנה העברית בתשרי או בניסן, אך מה פשרם של א' באלול וט"ו בשבט (או א' בשבט כשיטת בית שמאי)?
 
לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

יין חדש בקנקן ישן - תיקון ט"ו בשבט
מאת הרב יהורם מזור




על גלגולו של מנהג תיקון ט"ו בשבט והצעות לעריכת תיקוני ט"ו בשבט לחצו כאן לעמוד התיקונים


יום הגרזן הנשבר – מה ניתן ללמוד מט"ו באב לט"ו בשבט?
הרב גלעד קריב



בדומה ללוחות השנה של תרבויות עתיקות רבות, ניכרות גם בלוח השנה העברי עקבותיהם של שני צירי הזמן האסטרונומיים והאקלימיים: ציר ימי השוויון, המקשר בין יום השוויון האביבי, העשרים ואחד במרץ, ויום השוויון הסתווי, העשרים ואחד בספטמבר, בהם משתווים אורכם של היום והלילה; וציר ימי הקיצון המקשר בין היום הקצר ביותר, העשרים ואחד בדצמבר, והיום הארוך ביותר, העשרים ואחד ביוני. הצלבתם של שני הצירים מפלחת את לוח השנה לארבע רבעים בני שלושה חודשים כל אחד.

לקראת ראש השנה לאילנות, החל בדומה לחג הסוכות וחג הפסח ביומו האמצעי של החודש העברי, מן הראוי להפנות מבט לציר זמנים משני הקושר שני חגים קדומים, הניצבים אף הם זה מול זה על חוגת לוח השנה העברי – יום ט"ו בשבט ויום ט"ו באב – חג האהבה. בדומה לזיקתם של חג הפסח וחג הסוכות ולרווח הטמון בהכרת האחד לטובת הבנת מסריו ורעיונותיו של השני, כך גם בעניינם של שני החגים הזוטרים, בני היום הבודד, הניצבים האחד - בעיצומם של ימי החמה, והשני - בעיצומם של ימות הגשמים.

לחצו כאן לקריאת המאמר המלא

ניסו להרוג אותנו, בואו נאכל
הרבה ד"ר דליה מרקס




הבדיחה החבוטה מספרת שכל חגי ישראל בנויים במתכונת אחת: "ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נשב לאכול". כך חנוכה, פורים ופסח. חלקה השני, האפל יותר של הבדיחה מספר על ימים שבהם "ניסו להרוג אותנו, הצליחו, בואו ונצום". ט"ו בשבט הוא אחר. ט"ו בשבט אינו מציין איום או הצלה. אף אויב לא קם בו עלינו לכלותנו, לא נאלצנו להילחם בו על נפשותינו, ולהסב לסעודה, נו, זה תמיד טוב.

לחצו כאן למאמר המלא


מה נשתנה?
הרב דן פרת




מאמר מפורט העוסק ביחס בין יהדות לאקולוגיה. איך קרה שפתאום יש ליהדות מה לומר בנושאים אקולוגיים? מה התפיסות ביהדות ביחס לאדמה ולזיקה עליה? למקומנו בעולם? לזכויות של צמחים וחיות? המאמר מתייחס למקורות מהמקרא ועד לשירה ישראלית בת זמננו.

לקריאת המאמר לחצו כאן


תיקון ט"ו בשבט לקבוצות נשים בדגש לימוד
הרבה אלונה ליסיציה




חווית לימוד נשית (אבל לא רק ) בשילוב עריכת תיקון ט"ו בשבט. להורדת הלימוד לחצו כאן

על כרמים ורחמים – חודש שבט
הרבה גליה סדן

 

מה בין ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות וט"ו באב, שבו היו בנות ישראל יוצאות ורוקדות בכרמים באירוע השידוכים השנתי הענק?

שניהם נחגגים כשהלבנה במילואה באמצע החודש, אם נשרטט קו ישר ביניהם נראה שהם מחלקים את השנה לשני חלקים שווים וכל אחד מהם מעלה על הדעת עולמות משמעות משלימים: ט"ו בשבט מסמל את התחדשות הטבע ופירותיו וט"ו באב מסמל את התחדשות התרבות האנושית, את יצירתן של משפחות חדשות ואת הפֵּרות שיעמידו. הקישור בין פוריות האדמה ופוריות האדם נעשה כבר בפי קדמונינו:
אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ:
בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ (תהלים קכו, 3)  

לחצו כאן להורדת המאמר המלא

מה נאה אילן זה - רוחניות בטבע והקשר בין פנים וחוץ
הרבה גליה סדן

 
מקורות מסורתיים וחדשים לשיעור סביב המתח והקשר בין הטבע לתהליך הרוחני, ובין תפיסות שונות של טבע ורוחניות בתקופות שונות. לחצו כאן להורדת המאמר

לא רואים את היער
הרבה ד"ר דליה מרקס




האם העצים הניטעים בחגיגיות ט"ו בשבט, ואחר כך נזנחים וננטשים, אינם אלא משל עצוב על הציונות? הרבּה דליה מרקס מנסה למצוא בכל זאת סיבה לאופטימיות. לחצו כאן למאמר שהתפרסם באתר בית אבי-חי
האתר פועל בתמיכתן של הקרן הקיימת לישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית ומשרד המדע התרבות והספורט - עזבונות
צרו קשר | פייסבוק | אתר התנועה