|
מאמרים ליום השואה
לכל איש יש שם
מירה חובב
בטקסי יום הזיכרון לשואה שמתקיימים בעולם כולו, מקיימים בשנים האחרונות מסורת חדשה יחסית: הקראת שמותיהם של אחדים מאחינו ואחיותינו שנספו בשואה, ואמירת קדיש לזכרם.
"לכל איש יש שם".
מבין קוראי השמות בטקסים, אחדים מקריאים שמות ששמעו בבית, מפי אמא או אבא או סבתא או דוד רחוק. אחרים ישמשו כשליחי מצווה ויקריאו שמות שמעולם לא שמעו את שמעם, ושהם פוגשים בהם לראשונה על גבי דף הנייר שבידיהם.
פעמים רבות כבר תהיתי לפשר המחווה הזאת, הקראת השמות - האם יש לה משמעות של אמת, או שמא תחילתה בכוונה טובה ובעלת ערך חינוכי רב, אך סופה בעניין טכני ומייגע,
רשימות- רשימות, שככל שהן מתארכות דומה שהן מאבדות ממשמעותן;
לחצו כאן למאמר המלא...
'עַם חופשי בארצנו' – מכתב גלוי לראש ממשלת ישראל
הרבה איילה שעשוע מירון
ביום רביעי, ערב יום השואה השנה, נכחתי, בפעם הראשונה עבורי, בטקס המרכזי של הדלקת המשואות ביד ושם. ארטמיס מירון, אמו של בן זוגי, אבי, נבחרה השנה להיות אחת ממדליקי המשואות בטקס. האזנתי לנאומך בעניין ובתשומת לב רבה. המפגשים שתיארת בפתיחת הנאום נגעו לליבי, הם הדגישו את מה שידענו: כל ניצול הוא עולם בפני עצמו, כל סיפור נושא איתו בקליפת אגוז את סיפורינו שלנו, את סיפור השואה, הגבורה, התקומה. כל סיפור הוא סמל, כמו הנגר שעזר לבנות את השולחן עליו נחתמה הכרזת העצמאות.
לחצו כאן למאמר המלא...
"טייערע סבתא פייגה"!
הרבה ציפורה לבנה
השואה מתגלמת עבורי בחידת חייך ומותך, סבתא פייגה. חיית ומתת בחלם, עיירה שרוב יהודיה נשלחו למחנה ההשמדה בסוביבור. אני זוכרת את היום שבו למדתי על קיומך. עד אז "הורים וילד" נראה בעיני הסדר הטבעי של העולם. ההורים היו בעיני האנשים הזקנים ביותר שהכרתי. באותו היום, ביקרתי בבית משפחת מורד שעלו מעיראק. בעודי משחקת עם לילי, בתם הצעירה, יצא מהחדר הסמוך איש זקן, שכמותו לא ראיתי עד אז. נבהלתי, רצתי הביתה וסיפרתי על הופעת האיש הזקן. ביקשתי מהורי שיגידו לי, מאיפה מגיע איש זקן כזה למשפחת מורד??? ואז, לראשונה בחיי שמעתי את המושג "סבא" ואת המושג "סבתא" ואת פשרם. שמעתי שיש אבא ואמא, ולאבא ואמא גם להם יש אבא ואמא, והם מכונים סבא וסבתא, ולתשובה לשאלה איפה סבא וסבתא שלי התלוותה אנחה כבדה ותנועה של חוסר אונים. אז גם שמעתי ששמי הוא על שמך. שמי הוא צפורה, ביידיש – פייגה.
לחצו כאן למאמר המלא...
שבעת הימים שבין יום השואה ליום העצמאות
מרדכי רותם
בתהליך עיצובו מחדש של הלוח העברי במדינת ישראל יש לתת את הדעת באופן מיוחד לשבעת הימים שבין יום השואה ליום העצמאות. כשם שיש לנו עשרה ימים, "עשרת ימי תשובה", בין ראש השנה ליום הכיפורים, מן הראוי לקבוע את הימים שבין יום השואה ליום העצמאות כ"שבעת ימי תעודה".
לחצו כאן למאמר המלא...
בין יום זיכרון ליום זיכרון
הרב בנג'י גרובר
בתנועה ליהדות מתקדמת חידשנו תאריך בלוח השנה כאשר קבענו את השבת שבין יום השואה לבין יום הזיכרון וחג העצמאות כ'שבת תקומה' - (כפי ש'שבת חזון' היא השבת לפני תשעה באב ו'שבת זכור' היא השבת שלפני חג הפורים). שבת זו מציינת, על פי דגם זה, שואה ותקומה. כאב אדיר ושמחה אדירה. למעשה גם יום הזיכרון וחג העצמאות הצמודים זה לזה מבטאים בעצמם מתח נורא זה. אנו בין יום זיכרון ליום זיכרון. ביום שלישי האחרון ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום שלישי הקרוב נתכנס יחד, עם ישראל ומדינת ישראל, להיזכר בחללי צה"ל ומערכת הביטחון ומתוך כך, ודווקא מתוך כך, נצא לחגיגות חג העצמאות.
לחצו כאן למאמר המלא...
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
הרב אופק מאיר
כמה סמלי ומצמרר שפרשת השבוע היא "תזריע מצורע" – אותה פרשה איומה שכולה מחלות ונגעים ועניינה הגדרת "האחר" והוצאתו אל מחוץ למחנה. אנחנו היינו המצורעים של אירופה לפני 70 שנה. ההלכה קובעת שמרגע פטירת אדם ועד לקבורתו האבל פטור מכל המצוות. הרב סולבייצ'יק מסביר הלכה זו כך, שביום זה, יום השאול והמוות אלוהים אינו קיים כלל, ומשום שאינו קיים, כך אין טעם במצוות.
לחצו כאן למאמר המלא...
דרשות ליום השואה
לעיונכם דרשות לפרשות שבוע, שפורסמו במאגר פרשות השבוע באתר התנועה הרפורמית, אשר נכתבו בשבתות שחלו בסמוך ליום הזכרון לשואה ולגבורה ואשר עוסקות בו.
בין ישראל לעמים פרשת קדושים ויום השואה
ד"ר ישי לכטר
פרשת השבוע מתחילה בציווי: "דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני…" אחרי הציווי להיות קדושים, מגיעות מצוות מוכרות רבות. המוכרת ואולי הקשה מכולם הינה "ואהבת לרעך כמוך". מה המשמעות של להיות קדוש? להיות קדוש, על-פי הגדרה מילונית פירושו: להיות פרושים, נפרדים, לחוד, מיוחדים ובמיוחד למטרות אלוהיות. גם בסופה של פרשת השבוע, חוזרת המצווה להיות פרושים ולכן קדושים: "והייתם לי קדשים כי קדוש אני ה' ואבדל אתכם מן-העמים להיות לי" (ויקרא כ כו). ההיבדלות מפרידה בינינו לאחרים, אך איננה קובעת שאנחנו עליונים או טובים מעמים אחרים.
לחצו כאן למאמר המלא...
שבת תקומה: בין שואה לעצמאות
הרב יהורם מזור
לפני שנים רבות כתב הרב מרדכי רותם מאמר שענינו ההתייחסות לימים שבין יום השואה ויום העצמאות. הרב רותם עשה השוואה בין הימים הנוראים בחודש תשרי לימים שבסוף ניסן-תחילת אייר וקרא לשבעת הימים הללו "שבעת ימי תעודה". כך טען הרב רותם במאמרו: "בשבעת ימי התעודה שבין יום השואה ליום העצמאות צריך עם ישראל – כציבור, לבחון את עצמו, לבדוק מדי שנה בשנה עד כמה הוא מצליח להגשים את התעודה שהוטלה עליו, את ייעודו, את מורשת המוות של השואה, את מורשת החיים של יום העצמאות. בשבעת הימים האלה ראוי שעם ישראל יעשה את חשבון הנפש ויבדוק בפנימיותו כיצד הוא מתמודד עם התעודה הניצבת בפניו: לבנות את עתידו על עם ישראל, שלו עצמו. שבעת ימי התעודה האלה צריכים להיות מיועדים גם ליחיד, אך בעיקר לחברה ולמוסדותיה, מוסדות הציבור. מערכות הציבור השונות הן שצריכות לבחון את עצמן ואת פעלן בימים שבין יום השואה ליום העצמאות."
לחצו כאן למאמר המלא...בַמַּיִם הַחַיִּים
הרבה אילה מירון-שעשוע
צמד הפרשות תזריע-מצורע הן צמד מאתגר במיוחד. ממש בעיצומה של קריאת התורה, במקום טוב באמצע, אנחנו זוכים לרשימה מפורטת של נגעי עור, בהרת, ספחת, צרעת, לומדים על התפתחות הנגעים, גודלם וצבעיהם, ולבסוף על אופן הטיפול בהם. רשימת הנגעים הללו באה אחרי רשימת בעלי החיים הטהורים והטמאים בחציה השני של פרשת שמיני. על כך דרש ר' שמלאי: "כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה, חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה, חיה ועוף" (ויקרא רבה י"ד א').
לחצו כאן למאמר המלא...
|
